היה היו גיבורים יחידים דוגמת שלמה גליקשטיין ועמוס מנסדרוף גם שחר פרקיס וגלעד בלום נתנו כל מה שאפשר , היום אנחנו מחזיקים ותולים תקוות לשחר פאר המדהימה שמראה ומציגה אופי מקצועני אמיתי שיש ללמוד וללמד אותו בענפי ספורט ישראלים אחרים כי הקושי בטניס,בספורט היחידני הזה קשה ביותר ובמיוחד לטניסאית מישראל שחייבת להיות רחוקה מהבית וממשפחה כי כל הטורנירים הגדולים הם באירופה ,אוסטרליה ,ארה"ב . לשחר פאר צריך להצדיע היא באמת צעירה לאו דווקא ברוכת כשרון למרות שיש ל טניס איכותי אבל יותר מכך , חכמה ,סבלנית עיקשת נחושה ולוחמת וזה מה שמצליח להשאיר אותה ב טופ 20 כ"כ הרבה זמן וזה הישג אדיר לספורט טניס נשים . נדמה שדודי סלע עם כל האהבה אליו והפירגון והתמיכה שקיבל יישאר בדרוג דומה סביב ה 80 וקשה לראות אותו משחזר תקופות של עוצמה והתקדמות למרות שאצל דודי בעצם הכל עוד יכול להיות ..
דאגה היא מה קורה עוד שנה ושנתיים , היכן הכשרונות הצעירים או דור העתיד ?? היום יותר מתמיד יש היצע של ילדים וילדות ברחבי הארץ שמגיעים למרכזים ומתקנים מצוינים , בירושליים שם צמח וגדל אנדי רם ,גם בצפון יש מתקנים נהדרים , אשקלון וב"ש וכמובן ברמת השרון והמרכז המתפתח ברעננה .
אז מה הבעיה ,שיווק ?? מאמנים?? הילדים גדלים ובורחים ? עוד מעט אין להם מודלים לחיקוי ,עד מתי אנדי-יוני יוכלו להבריק במשחקי הזוגות ? החברה מתבגרים וזה הופך קשה יותר ויותר .גל חקק טניסאי ובחור מדהים המדורג 1 עד גיל 20 רוצה אקדמיה ללמוד ולהתפתח וכנראה מבין שהטניס דורש הקרב וויתורים רבים ומעוניין להבטיח את עתידו בתחומים אחרים..איך קורה שילד המשקיע בטניס 15 שנים ומגיע להצלחה יחסית או לפחות בקנה מידה מקומי בוחר להעלם ?? משהו קורה בטניס הישראלי הגברי ולא לטובה וחבל וכולי תקווה שמי מבין העסקנים וכל האינריגות ירימו פרויקט או קמפיין שיעלה ויחזיר את קרנו של הטניס הישראלי שידע ימים וזמנים טובים יותר..
