בזמנים בהם רב האוכלוסיה כולל אנשיה הסקפטים ביותר מכירה בערכה של המודעות , בימים שבהם בזמן כתיבת שורות אלו נבראים קאוצ'רים לתחומים שנשמעים לפעמים כדימיוניים מספיק שנעצור ונתבונן מה מבדיל אותנו מהשאר מה היתרונות שלנו איפה נקודות החולשה ומה עושה מגזרים שלמים או מדינות מסוימות למומחות בתחומם? הראש היהודי ? פס הייצור הסיני? המשווק האמריקאי או האתלט המזרח אירופי או הרץ האפריקאי למרחקים ארוכים אפשר לבחון את הכדורגל האירופי למול הכישרון הגדול יותר אך משחק פחות אחראי ומסודר של הכדורגלן האפריקאי? אפשר להמשיך עוד ועוד אך אין ספק שאפשר לבחון ולמצוא קווים לדמותם ודפוסי התנהגות של ענפים רבים שמהם ניתן להפ]יק את מיטב בעבודה נכונה ושיטתית לאורך זמן.
האמריקאים ,לא בכדי יישארו בולטים עוד מספר גלגולים בענפי האולמיאדה השונים והרצים האפריקאים למרחקים ארוכים ימשיכו לקטוף תארים בפער משמעותי שלא לדבר על האתלטים המזרח אירופים במשקולות ובג'ודו למשל . במשחק קבוצתי המצב שונה כי האחד לא יכול לשנות תוצאה אלה במקרים נדירים וגם תמיד יהיה תלוי בשחקן שימסור , יגיש ,יפנה שטח או ישמור על השער באופן בלתי רגיל. בקבוצה יש אגו והייחוד בקבוצה להיות לאחד ולהתכוונן לאותה מטרה בכל זמן המשחק ובהתייחס לרצון אדיר שתמיד יהיה מתוכנת למצב ווינריות ומחויבות קבוצתית גם בשינוי מומנטים לרעה ופה ענפי הספורט השונים בישראל בבעיה - סף השבירה נמוך מאוד בד"כ הוא גם מתבטא באימונים . שהשחקן ישחק בקבוצה בחו"ל הוא ירוץ יותר יקטר פחות ובפרט יתאמץ במגרש הרבה יותר ..למה? מכיוון שכל העולם מונע מאינטרסים כלכליים השחקן ששולם עליו כסף והרבה והציפיות בהתאם "פתאום" ירצה להוציא מעצמו את המיטב אבל מה קורה למשחקי הנבחרת ? מה קורה למשחק בשביל הקבוצה והדגל בזמנים בהם שחקן יכול בקלות להגיע בקריירת משחק מקצוענית של 10 שנים ל 5-7 קבוצות ? מה קורה לשחקן שמגיע נלבחרת הלאומית? יכול להיות שמפלס הלהט וההתלהבות יורד ? בוודאי שכל שחקן מקצועי רוצה לנצח (אלה עם מעורבים בכך הימורים בלתי חוקיים..) אך במונדיאל האחרון למשל ראינו שחקנים סופר מקצועיים ואיכותיים שנעלמו כלא היו ובנבחרות ענקיות דוגמת ארגנטינה ,ברזיל רק הנבחרת הגרמנית (שאומנם הפסידה) שלה מסורת ושיטה לאורך שנים שמרה על הקבוצתיות האמיתי כזו שיש ללמוד ממנה נטולת אגו האחד בשביל הקבוצה והקבוצה מעל הכל ועובדה היא ,שעם כל הכישרון האדיר היו נבחרות טובות ממנה בהרבה ובסידרת משחקים לבטח שהיו מנצחות שנשארו מאחור. המשחק הקבוצתי קשה לא פחות מהיחידני כאשר היחיד בקבוצה מתכוונן לקבוצה כמו לעצמו ופה הכדורגל/סל/יד/עף וכו' שבד"כ יתלוננו על תקציבים ומשכורות נכשלים - רק בהתכווננות כי אם יהיו תוצאות הכסף יזרום והגשם יירד על כולם וצריך להתחיל מהתחלה ,מהשורש מהקניית ערכים בלימוד מצוינות בהבנת ערכי המועדון הדגל והקבוצה ואלו דברים שלא מחייבים משאבים אדירים אלה יצירתיות ,סבלנות ורצון שהרי אנחנו מכירים כ"כ הרבה מדינות "עניות" או קטנות שמגיעות לתוצאות טובות בהרבה ועכשיו יש איזשהו סוג של מומנטום למנף יש כמה ענפים שבהם יש עלייה מגמתית בכדורגל אלו הפועל ומכבי ת"א ,חיפה בכדורסל מכבי עושה רושם תעלה חזרה לראש מפת הכדורסל. כך גם הנבחרת המתגבשת מראה ניצוצות של חדוות משחק ורצון על אף מגבלות הגובה,באתלטיקה התוצאות משתפרות , גו'דו ,שייט וכו' יש מקום לטפח גאווה אמיתי מקומית ולהחזיר הקהל ולמלא היכלים גם במחוזות " פחות רייטינגיים" הכל בעבודה נכונה ולכך דרושים אנשי מקצוע שאכפת להם ולא עסקנים פוליטיים אנשים שמגיעים מהבטן ,שהיו על המגרשים שמכירים את הספורט ושעשו גם הצלחות עסקיות או שייקחו לידם יועצים עסקיים ולא ההפך . לכל קבוצה צריך שיהיה מאמן פסיכולוגי/רוחני שיעבוד עם השחק על מצבים מנטליים כמו גם בספורט היחידני ובשילוב אלו וסבלנות ולמידה לאורך זמן ניתן יהיה להגיע לתוצאות מצוינות כי הכישרון קיים. בכישרון ובפוטנציאל תמיד היינו אלופים,תשאלו את הסגן של בר כוכבא ..מי?
האמריקאים ,לא בכדי יישארו בולטים עוד מספר גלגולים בענפי האולמיאדה השונים והרצים האפריקאים למרחקים ארוכים ימשיכו לקטוף תארים בפער משמעותי שלא לדבר על האתלטים המזרח אירופים במשקולות ובג'ודו למשל . במשחק קבוצתי המצב שונה כי האחד לא יכול לשנות תוצאה אלה במקרים נדירים וגם תמיד יהיה תלוי בשחקן שימסור , יגיש ,יפנה שטח או ישמור על השער באופן בלתי רגיל. בקבוצה יש אגו והייחוד בקבוצה להיות לאחד ולהתכוונן לאותה מטרה בכל זמן המשחק ובהתייחס לרצון אדיר שתמיד יהיה מתוכנת למצב ווינריות ומחויבות קבוצתית גם בשינוי מומנטים לרעה ופה ענפי הספורט השונים בישראל בבעיה - סף השבירה נמוך מאוד בד"כ הוא גם מתבטא באימונים . שהשחקן ישחק בקבוצה בחו"ל הוא ירוץ יותר יקטר פחות ובפרט יתאמץ במגרש הרבה יותר ..למה? מכיוון שכל העולם מונע מאינטרסים כלכליים השחקן ששולם עליו כסף והרבה והציפיות בהתאם "פתאום" ירצה להוציא מעצמו את המיטב אבל מה קורה למשחקי הנבחרת ? מה קורה למשחק בשביל הקבוצה והדגל בזמנים בהם שחקן יכול בקלות להגיע בקריירת משחק מקצוענית של 10 שנים ל 5-7 קבוצות ? מה קורה לשחקן שמגיע נלבחרת הלאומית? יכול להיות שמפלס הלהט וההתלהבות יורד ? בוודאי שכל שחקן מקצועי רוצה לנצח (אלה עם מעורבים בכך הימורים בלתי חוקיים..) אך במונדיאל האחרון למשל ראינו שחקנים סופר מקצועיים ואיכותיים שנעלמו כלא היו ובנבחרות ענקיות דוגמת ארגנטינה ,ברזיל רק הנבחרת הגרמנית (שאומנם הפסידה) שלה מסורת ושיטה לאורך שנים שמרה על הקבוצתיות האמיתי כזו שיש ללמוד ממנה נטולת אגו האחד בשביל הקבוצה והקבוצה מעל הכל ועובדה היא ,שעם כל הכישרון האדיר היו נבחרות טובות ממנה בהרבה ובסידרת משחקים לבטח שהיו מנצחות שנשארו מאחור. המשחק הקבוצתי קשה לא פחות מהיחידני כאשר היחיד בקבוצה מתכוונן לקבוצה כמו לעצמו ופה הכדורגל/סל/יד/עף וכו' שבד"כ יתלוננו על תקציבים ומשכורות נכשלים - רק בהתכווננות כי אם יהיו תוצאות הכסף יזרום והגשם יירד על כולם וצריך להתחיל מהתחלה ,מהשורש מהקניית ערכים בלימוד מצוינות בהבנת ערכי המועדון הדגל והקבוצה ואלו דברים שלא מחייבים משאבים אדירים אלה יצירתיות ,סבלנות ורצון שהרי אנחנו מכירים כ"כ הרבה מדינות "עניות" או קטנות שמגיעות לתוצאות טובות בהרבה ועכשיו יש איזשהו סוג של מומנטום למנף יש כמה ענפים שבהם יש עלייה מגמתית בכדורגל אלו הפועל ומכבי ת"א ,חיפה בכדורסל מכבי עושה רושם תעלה חזרה לראש מפת הכדורסל. כך גם הנבחרת המתגבשת מראה ניצוצות של חדוות משחק ורצון על אף מגבלות הגובה,באתלטיקה התוצאות משתפרות , גו'דו ,שייט וכו' יש מקום לטפח גאווה אמיתי מקומית ולהחזיר הקהל ולמלא היכלים גם במחוזות " פחות רייטינגיים" הכל בעבודה נכונה ולכך דרושים אנשי מקצוע שאכפת להם ולא עסקנים פוליטיים אנשים שמגיעים מהבטן ,שהיו על המגרשים שמכירים את הספורט ושעשו גם הצלחות עסקיות או שייקחו לידם יועצים עסקיים ולא ההפך . לכל קבוצה צריך שיהיה מאמן פסיכולוגי/רוחני שיעבוד עם השחק על מצבים מנטליים כמו גם בספורט היחידני ובשילוב אלו וסבלנות ולמידה לאורך זמן ניתן יהיה להגיע לתוצאות מצוינות כי הכישרון קיים. בכישרון ובפוטנציאל תמיד היינו אלופים,תשאלו את הסגן של בר כוכבא ..מי?
